אני בעד משכנתא
בגיל 21 עשיתי את המשכנתא הראשונה שלי, הקרידט כולו מגיע לבעלי , באמת כל הריצות והסידורים אני בסך הכל בחרתי את הדירה, הוא עשה את כל השאר . הגעתי לבנק למשכנתאות, שהיה אז קטן ואינטימי, חתמתי אמרתי תודה בנימוס ושלום. מבחינתי זו היתה חויה נעימה, הרגשתי ממש בוגרת, וזה קנה לי בית. אחרי 5 שנים שכבר הדירה החמודה הזו הצטופפה עלינו מכרנו אותה וראו זה פלא , היא הכפילה את שוויה, זו גם היתה חויה לא רעה בכלל. וואו. פתאום היה לנו כבר הון עצמי די מכובד בגיל 26 . את הדירה הבאה שקנינו עשינו די בספונטניות, דירה נחמדה עם גינה , חלומה של כל משפחה צעירה, גינה זה קצת UNDERSTATMENT , זה היה מיני פארק , במקום חצר אחורית . הדירה היתה מחולקת לשני חלקים וכבר אז הכניסה 1,000$ לחודש . חשבנו כמה נחמד יהיה לאחד את הדירה, שהמתווך אמר שגודלה 120 מר' לדירת החלומות למשפחתנו הצעירה, בינתיים נשכיר דירה. ההכנסה היתה נהדרת , באמת דירה מעולה להשקעה , אבל הבדיחה שרצה אצלנו כי זה היה או לצחוק או לבכות, זמן קצרצר אחרי זיכרון הדברים וטרום חוזה. שהסתבר בדיעבד שהדירה למעשה חצי מהגודל שנאמר לנו , בגלל חוסר הניסיון והחלוקה הפנימית האופטימלית , זה נראה ממש גדול… אבל, מזלנו , מכרנו אחרי שנה , שקיבלנו בשנה שכירות שכיסתה את המשכנתא ואת השכירות (זאת אומרת – שלא שילמנו על "קורת גג" שנה שלמה , וגם שם הרווחנו סכום ממש לא מבוטל על מכירת הבית. ותהיו בטוחים שלא מכרנו אותה כדירת 120 מ"ר . זו היתה תחילת הדרך, אבל מאז אני בעד משכנתא ….מה איתך?
